אחד הדברים האוהבים עליי כאשר יוצאים למסעדות מגיע רק בסוף הארוחה. אני מתכוון לרגע הזה של סוף הארוחה שהמלצר מגיע עם תפריט הקינוחים. ישנן מסעדות בירושלים המתייחסות אל הקינוח בשיא הרצינות ואף מחזיקות שף מיוחד המתמחה בקינוחים. בדרך כלל במסעדות כאלו אתם יכולים להיות בטוחים שהקינוח הוא הפרט האחרון ביצירת האומנות הקולינרית שלהן. לעומתן ישנן מסעדות אחרות אשר קצת פחות משקיעות ובהן הקינוח הוא בדרך כלל אכזבה.
מקור המילה קינוח כפי שאנו מכירים אותו באנגלית (Dessert) הוא מהשפה הצרפתית שם קיימת המילה desservir אשר פירושה הוא לפנות את השולחן. ואם לא שמתם לב, עד ביום הקינוחים מוגשים במסעדה לאחר פינוי השולחן מכל הכלים ושאריות הארוחה העיקרית.
הקינוחים כפי אנו מכירים אותם בתרבותנו ובמסעדות בהן אנו מבלים הם בדרך כלל מתוקים, למרות שבתרבויות מסוימות מגישים חטיפים מלוחים בתור קינוח או פרות בתור קינוח. המושג קינוח כולל בתוכו עוגות, גלידות, משקאות, עוגיות אך אם נחזור כמה מאות שנים אחורה בזמן הקינוחים היו בדרך עשויים דבש או פרות יבשים שהיו מקור למתיקות טבעית. הייתה זו התפשטות קנה הסוכר בעולם מה שהיא לקפיצת המדרגה הקולינרית בתחום הקינוחים. אמנם הסוכר היה מוכר בתרבות ההודית כבר זמן רב, אך את כניסתו לאירופה עשה בימי הביניים. אני באופן אישי מודה מאוד על הרגע שהמטבח האיטלקי או הצרפתי פגשו את הסוכר והחלו לשחק בו.
טעמו של הסוכר והגירוי שהוא נותן למוח גרמו לו להשתלב בכל המטבחים. בכל אזור שאליו הסוכר הגיע נוצרו קינוחים בעלי מאפיינים של המטבח המקומי וחומרי הגלם שלו. אחד השילובים המתוקים של סוכר התרחש במטבח הערבי אשר הביא לנו את הקנאפה. שילוב של גבינת עזים, אטריות קדאיף וסוכר אשר הפך לאגדה.
כניסתו של הסוכר לאירופה והידיים היצירתיות של השפים שם הביאו לנו מנות מתוקות שהפכו לקלסיקה של הקינוחים ועד היום הן מנות קינוח מקובלות במיטב המסעדות. אחת מהמנות הקלאסיות היא הקרם ברולה, אותה מנה קרמית מתוקה עם סוכר שרוף מלמעלה. קשה להגיד בוודאות מה המציא את הקרם ברולה אך ספר הבישול הראשון שהזכיר אותו יצא בסוף המאה ה 17 בצרפת ועד היום קרם ברולה מזוהה עם המטבח הצרפתי. מסעדות רבות בארץ מגישות מנה זו.
ההמלצה שלי, בפעם הבאה שאתם הולכים למסעדה אל תוותרו על הקינוח!
אולי תרצו לקרוא גם על היתרונות של עריכת אירועים קטנים בטבע
אודות המחבר
השארת תגובה